תמיד חששתם לשלוח מיילים או הודעות שיווקיות בלינקדאין ללקוחות פוטנציאליים מחשש שתיחשבו "ספאמרים"?
הפוסט הבא מכיל את כל הפרטים על "חוק הספאם", והכי חשוב – מה נכון לעשות ומה לא, על מנת להימנע מתביעות ספאם המטרידות מנהלי שיווק רבים.
חוק הספאם: מתי הודעה תוגדר כ"ספאם"?
היכן עובר קו הגבול בין משלוח 'ספאם' למשלוח עדכון לגיטימי? סוגיה זו נדונה לאחרונה בבית המשפט המחוזי בחיפה, במסגרת תביעה נגד האוניברסיטה הפתוחה. האוניברסיטה שלחה לתובע 33 הודעות שכללו עדכונים והצעות לקורסים. בית המשפט קבע כי מוסד אקדמי רשאי לשלוח עדכונים לתלמידיו, גם ללא הסכמה מפורשת למסרים פרסומיים. אך האם מסקנה זו נכונה?
כיצד נולד "חוק הספאם"?
תיקון מס' 40 לחוק התקשורת, שזכה לכינוי "חוק הספאם", התקבל בשנת 2008. החוק קובע כי משלוח מסרים פרסומיים ללא הסכמה מראש של הנמען באחת מהדרכים הבאות – מייל, SMS, פקסימיליה או מערכת חיוג אוטומטי – מנוגד לחוק. הפרה של החוק מאפשרת לנמען לתבוע פיצוי של עד 1,000 ש"ח ללא הוכחת נזק, או להגיש תובענה ייצוגית.
מדוע אנחנו בכלל צריכים את החוק?
החוק נוצר כדי להילחם בתופעת "דואר הזבל" שהייתה נפוצה מאוד. התקווה הייתה כי הסנקציות יצמצמו את התופעה. ההסכמה לקבלת דבר פרסומת מהווה מרכיב חשוב בחוק. הסכמה זו צריכה להתקבל בכתב, למעט במקרים בהם היא ניתנת בעת רכישת מוצר או שירות, ואז ניתן לקבל אותה גם בעל-פה. העיקר שהיקף ההסכמה כולל קבלת מסרים פרסומיים מהשולח.
מה נחשב להודעת ספאם ומה לא?
"ספאם" יחשב ככזה רק אם נשלח באחת מדרכי המשלוח שנקבעו בחוק. כך, שיחות טלמרקטינג, מסרים בפייסבוק או בלינקדאין, והודעות "פופ-אפ" אינן נחשבות כ"ספאם" בהתאם לחוק.
בנוסף, כדי שההודעה תהווה "ספאם" עליה להיות "דבר פרסומת" – כלומר, הודעה המופצת באופן מסחרי שמטרתה לעודד רכישה או הוצאת כספים. זה מחזיר אותנו למקרה של האוניברסיטה הפתוחה: הזמנה להירשם לקורס או להרצאה בתשלום תיחשב כספאם, אך עדכון על פעילות ללא עלות נוספת לא ייחשב כ"ספאם". בית המשפט המחוזי בחיפה לא ביצע את האבחנה הזו, ולכן טעה.
אז מה למדנו על חוק הספאם בשיווק?
- משלוח מסרים פרסומיים דרך מייל, SMS, פקסימיליה או מערכת חיוג אוטומטי ללא הסכמה מראש מהווה הפרה של החוק.
- הסכמה לקבלת דבר פרסומות צריכה להיות בכתב, למעט מקרים חריגים בהם היא ניתנת בעל-פה (למשל, בעת רכישת מוצר).
- לא כל הודעה נחשבת לספאם. כדי שתהא כזו, עליה להכיל "דבר פרסומת" – הודעה שמטרתה לעודד רכישה או הוצאת כספים.
- עדכונים על פעילות שאינה כרוכה בתשלום נוסף אינם נחשבים לספאם.
לסיכום,
לפני שאתם שולחים את המייל או ה-SMS השיווקי הבא, ודאו שאתם שולחים "דברי פרסומות" רק לאנשים שנתנו הסכמה מפורשת. בנוסף, הקפידו כי בכל מסר פרסומי שאתם מפיצים, תהיה לנמען אפשרות קלה ופשוטה להסיר עצמו מרשימת התפוצה.
כדי לקרוא עוד בנושא, תוכלו לצפות באתר של דן חי: https://hay-law.com/
*המידע הנ"ל אינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לו ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליכים או להימנעות מהם.